Divrei HaYamim II 12 – דברי הימים ב יב‏ – Mikraot Gedolot

(א) וַיְהִ֗י כְּהָכִ֞ין מַלְכ֤וּת רְחַבְעָם֙ וּכְחֶזְקָת֔וֹ עָזַ֖ב אֶת⁠־תּוֹרַ֣ת יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה וְכׇל⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל עִמּֽוֹ׃

And it came to pass, when the kingdom of Rehoboam was established, and he was strong, that he forsook the law of Hashem, and all Israel with him.

תרגום כתוביםר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימלבי״םעודהכל

וַהֲוָה כַּד אִתַּקְנַת מַלְכוּתֵיהּ דִרְחַבְעָם וְכַד אִתַּקַף שְׁבַק יַת אוֹרַיְתָא דַייָ וְכָל יִשְרָאֵל עִמֵיהּ.

וכחזקתו עזב את תורת י״י וכל ישראל עמו – כי עיקר הדבר תלוי במלך.

ויהי בעת שהוכן מלכות רחבעם והתחזק לפי מה שאפשר אז שמן ויבעט ועזב תורת י״י וכל עמו עמו ולא ארכו הימים שהביא עליו י״י יתברך העונש הראוי לו כי בשנה השנית למרדו עלה שישק מלך מצרים על ירושלים ולכד ערי המבצר אשר ליהודה וידמה שכבר עשה זה י״י יתברך להשגחה להשיבם לאמונתו כמו שזכרנו בספר מלכים.

(א-יד) התועלת השלישי הוא לפרסם השגחת י״י יתברך בטובים והתפשט ענשו על החטאים. ולזה תמצא שזכר כי בעת שהיה רחבע׳ הולך בדרכי י״י יתברך היתה מלכותו הולכת ומתחזקת ואחר שסר מדרכי י״י יתברך נתנו י״י יתברך ביד שישק מלך מצרים ולולא הכנעו לפני י״י יתברך היה משחית מלכותו. ולזה גם כן זכר כי מפני שהיו אביה ועמו הולכים בצד מה אחרי מצות י״י יתברך לפי מה שנתבאר מדברי אביה לירבעם ולישראל וזעקו לאלהים במלחמה נפלו בידם חיל ירבעם עם היותם רבים מאד ותקיפים מחיל אביה.

ואולם שאר התועלות מנינו אותם כלם בספר מלכים.

וכחזקתו – בכ״ף כמ״ש לקמן סי׳ כ״ו.

ויהי – העובד את ה׳ מאהבה בלי פניה חיצונית רק לשם ה׳ בלבד, הוא לא ימוש מעבודתו בשום אופן. אבל העובד את ה׳ לתכליתים חיצוניים וכונות אחרות, יעזוב את ה׳ בעת יפסקו הענינים שבעבורם עבדו. וכן רחבעם עבד את ה׳ רק בעבור שידע שבזה תתחזק המלכות בידו נגד ירבעם עובד עגלים, לכן בעוד שהיה ירא מירבעם עבד את ה׳, אבל כהכין מלכות רחבעם וכחזקתו – ע״י שבנה ערים בצורות ונפלו עליו רבים מישראל, ולא ירא עוד מירבעם, עזב את תורת ה׳ – וכל ישראל ששמרו התורה ג״כ רק מפני פקודת המלך עזבוה עמו.

תרגום כתוביםר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותמנחת שימלבי״םהכל

(ב) וַיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֤ה הַֽחֲמִישִׁית֙ לַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֔ם עָלָ֛ה שִׁישַׁ֥ק מֶלֶךְ⁠־מִצְרַ֖יִם עַל⁠־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם כִּ֥י מָעֲל֖וּ בַּיהֹוָֽהי⁠־⁠הֹוָֽה׃

And it came to pass in the fifth year of king Rehoboam, that Shishak king of Egypt came up against Jerusalem, because they had dealt treacherously with Hashem,

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וַהֲוָה בְּשַׁתָּא חֲמִישֵׁיתָא לְמַלְכָּא רְחַבְעָם סְלִיק שֵׁישַׁק מַלְכָּא דְמִצְרַיִם עַל יְרוּשְׁלֵם מְטוּל דִשְׁקָרוּ בְּמֵימְרָא דַיָי.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

מעלו – פשעו ומרדו.

כי מעלו בה׳ – ובעון זה בא עליכם האויב.

ויהי – הודיע שנתקיים מה שהבטיח ה׳ לדוד (שמואל ב ז׳) הוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והוכחתיו בשבט אנשים וחסדי לא יסור ממנו, שיתנהג עם בני דוד כאב עם בנו, שעת יסור מדרך הטוב לא יניחנו עד יושחת עד לכלה, רק יענישם תיכף כדי להחזירו למוטב, ולכן לא התנהג עמו כעם ירבעם שלא הענישו עד נתמלא סאתו שנחרץ עליו גז״ד של כליון, רק אחר שעזב תורת ה׳ בשנה הרביעית למלכו (כנ״ל י״א:י״ז) תיכף אחרי עלה שישק – וסיבת עלייתו היה כי מעלו בה׳ – לא אמר כי חטאו, שלא המתין עד שירבו חטאים, רק תיכף שמעלו הוכיחם, ואז ראה שלא הועיל מה שקבץ עם רב מישראל כי הוא עלה עליו.

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ג) בְּאֶ֤לֶף וּמָאתַ֙יִם֙ רֶ֔כֶב וּבְשִׁשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וְאֵ֣ין מִסְפָּ֗ר לָעָ֞ם אֲשֶׁר⁠־בָּ֤אוּ עִמּוֹ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לוּבִ֥ים סֻכִּיִּ֖ים וְכוּשִֽׁים׃

with twelve hundred chariots, and sixty thousand horsemen; and the people were without number that came with him out of Egypt; the Lubim, the Sukkiim, and the Ethiopians.

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמצודת ציוןמלבי״םעודהכל

בְּאַלְפָא וּמָאתָן אַרְתַּכִּין וּבִשִׁתִּין אַלְפִין פָּרָשִׁין וְלֵית סְכוֹם לְעַמָא דִי אֲתוֹ עִמֵיהּ מִמִצְרַיִם לוּבָאֵי וְסוּכָאֵי וְכוּשָׁאֵי.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

לובים וגו׳ – שמות עבו״ג הם.

באלף ומאתים רכב וכו׳. ולא הועילו ערי המצורות אשר חזק, כי לכד את ערי המצורות.

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמצודת ציוןמלבי״םהכל

(ד) וַיִּלְכֹּ֛ד אֶת⁠־עָרֵ֥י הַמְּצֻר֖וֹת אֲשֶׁ֣ר לִיהוּדָ֑ה וַיָּבֹ֖א עַד⁠־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

And he took the fortified cities which pertained to Judah, and came to Jerusalem.

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותעודהכל

וּכְבַשׁ יַת קִרְוַיָא כְּרִיכָתָא דִהֲווֹ לִיהוּדָה וַאֲתוֹ לִירוּשְׁלֵם.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותהכל

(ה) וּֽשְׁמַעְיָ֤ה הַנָּבִיא֙ בָּ֣א אֶל⁠־רְחַבְעָ֔ם וְשָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר⁠־נֶאֶסְפ֥וּ אֶל⁠־יְרוּשָׁלַ֖͏ִם מִפְּנֵ֣י שִׁישָׁ֑ק וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּה⁠־אָמַ֣ר יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה אַתֶּם֙ עֲזַבְתֶּ֣ם אֹתִ֔י וְאַף⁠־אֲנִ֛י עָזַ֥בְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּיַד⁠־שִׁישָֽׁק׃

Now Shemaiah the prophet came to Rehoboam, and to the princes of Judah, that were gathered together to Jerusalem because of Shishak, and said to them, "Thus says Hashem, 'You have forsaken Me, therefore have I also left you in the hand of Shishak.'"

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמלבי״םעודהכל

וּשְׁמַעְיָה נְבִיָא אֲתָא לְוַת רְחַבְעָם וְרַבָּנֵי יְהוּדָה דְאִתְכְּנָשׁוּ לִירוּשְׁלֵם מִן קֳדָם שֵׁישַׁק וַאֲמַר לְהוֹן כִּדְנָן אֲמַר יְיָ אַתּוּן שְׁבַקְתּוּן יַת דַחַלְתִּי וּבְרַם אֲנָא אֶשְׁבּוֹק יַתְכוֹן בִּידָא דְשֵׁישַׁק.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ושמעיה – וגם בזה נהג ה׳ עמהם כאב עם בנו, שמודיעו כי הוא המיסרו ושמיסרו בעבור חטאיו, כן בא הנביא להודיעם שלא באה הרעה במקרה רק ע״י שעזבו את ה׳.

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותמלבי״םהכל

(ו) וַיִּכָּנְע֥וּ שָׂרֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל וְהַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֖וּ צַדִּ֥יק ׀ יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃

Then the princes of Israel and the king humbled themselves; and they said, "Hashem is righteous.⁠"

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותעודהכל

וְאִתְכְּנָעוּ רַבָּנֵי יִשְרָאֵל וּמַלְכָּא וַאֲמָרוּ זַכָּאָה הוּא יְיָ.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותהכל

(ז) וּבִרְא֤וֹת יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ כִּ֣י נִכְנָ֔עוּ הָיָה֩ דְבַר⁠־יְהֹוָ֨היְ⁠־⁠הֹוָ֨ה אֶל⁠־שְׁמַעְיָ֧ה ׀ לֵאמֹ֛ר נִכְנְע֖וּ לֹ֣א אַשְׁחִיתֵ֑ם וְנָתַתִּ֨י לָהֶ֤ם כִּמְעַט֙ לִפְלֵיטָ֔ה וְלֹא⁠־תִתַּ֧ךְ חֲמָתִ֛י בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם בְּיַד⁠־שִׁישָֽׁק׃

And when Hashem saw that they humbled themselves, the word of Hashem came to Shemaiah, saying, "They have humbled themselves; I will not destroy them; but I will grant them some deliverance, and My wrath shall not be poured out upon Jerusalem by the hand of Shishak.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְכַד גַלֵי קֳדָם יְיָ אֲרוּם אִתְכְּנָעוּ הֲוָה פִּתְגָם נְבוּאָה עִם שְׁמַעְיָה לְמֵימַר אִתְכְּנָעוּ עַמִי וְלָא אֲחַבְּלִנוּן וְאֶתֵּן לְהוֹן כִּזְעֵיר לְשֵׁזָבָא וְלָא תֵחוּל רוּגְזִי בִּירוּשְׁלֵם בִּידָא דְשֵׁישַׁק.

נכנעו לא אשחיתם – דוגמא למטה עודנו הארץ לפנינו כי דרשנו י״י אלהינו דרשנו וגו׳ (דברי הימים ב י״ד:ו׳), כן דרך הפסוק כשמפסיק בנתים כופל עוד התיב׳ לאומרה דוגמא והיה כי תלך עמנו והיה הטוב וגו׳ (במדבר י׳:ל״ב).

They have humbled themselves; I shall not destroy them A similar instance is found below (14:6): "The land is still before us for we have sought, etc. we have sought.⁠" So is the custom of the Scriptures, that when it interrupts in the middle, it repeats the word. An example is (Num. 10:32): "And it will be, if you go with us, it will be that the good, etc.⁠"

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ובראות – במקצת ספרים כתוב וכראות בכ״ף. ורבו אותן שכתוב ובראות בבי״ת.

לפליטה – הצלה ושארית.

תתך – ענין יציקה והרקה כמו ותתך עלינו האלה (דניאל ט׳:י״א).

כמעט לפליטה – ר״ל פליטה מועטת.

ביד שישק – להיות נשחתים בידו.

וכראות ה׳ כי נכנעו – והודו שנענשו בצדק על חטאתם.

היה דבר ה׳ נכנעו – ר״ל שיש הבדל בין אם ה׳ מעניש דרך השחתה להנקם, ובין אם מכה דרך רפואה להשיבם עי״כ אל דרך הטוב, ויש הבדל בין אף ובין חמה, שהאף הוא הקצף החיצוני המתראה, והחמה היא שמירת השנאה בלב, והעונש הבא דרך השחתה בא ע״י חמה ושנאה בלב, אבל העונש הבא דרך רפואה, הגם שהוא אף חיצוני למראית עין, ידמה כבן שאביו מכהו ומראה לו פנים של זעם, ובלבו אהבתו עליו וחושב לטובתו ולרפאותו. וז״ש אחר שנכנעו לא אשחיתם – דרך השחתה, ובזה ישתנה העונש הזה בשני ענינים, א] ונתתי להם כמעט לפליטה – שאם היה דרך השחתה לא היה נשאר להם שום פליטה. ב] שלא תתך חמתי ביד שישק – שלא יהיה העונש מצד החמה רק לרפואתם.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״ג תועלותמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ח) כִּ֥י יִֽהְיוּ⁠־ל֖וֹ לַעֲבָדִ֑ים וְיֵֽדְעוּ֙ עֲב֣וֹדָתִ֔י וַעֲבוֹדַ֖ת מַמְלְכ֥וֹת הָאֲרָצֽוֹת׃

Nevertheless they shall be his servants; that they may know My service, and the service of the kingdoms of the countries.⁠"

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םעודהכל

אֲרוּם יֶהֱווּן לֵיהּ לְעַבְדִין וְיֵדְעוּן פּוּלְחָנִי וְשִׁעְבּוּד מַלְכְּוַת אַרְעֲתָא.

כי יהיו לו לעבדים – לשישק ולשאר אומות כמפורש.

וידעו עבודתי – כשישובו לא יהיה עליהם שום מושל ממלכי עובדי כוכבי׳ אבל כשתשובו מאחרי תורתי תדעו עבודת מלכי הארצות ותעבדו להם.

For they will be his slaves [i.e., slaves] of Shishak and the other nations, as is explained.

and they will know My service When they repent, no ruler of the kings of the nations will be over them, but when you abandon My Law, you will experience servitude to the kings of the lands, and you will serve them.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וידעו וכו׳ – ידעו מה טוב אם לעבוד את ה׳ אם לעבוד ממלכות הארצות כ״א עבדו את ה׳ לא היו מושלים בהם הממלכות.

כי – במה שיהיו לו לעבדים – עי״כ ישימו לב וידעו ההבדל בין עבודתי ובין עבודת ממלכות הארצות וישובו אל עבודתי שהיא טובה וקלה.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םהכל

(ט) וַיַּ֨עַל שִׁישַׁ֥ק מֶלֶךְ⁠־מִצְרַ֘יִם֮ עַל⁠־יְרוּשָׁלַ֒͏ִם֒ וַיִּקַּ֞ח אֶת⁠־אֹצְר֣וֹת בֵּית⁠־יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה וְאֶת⁠־אֹֽצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ אֶת⁠־הַכֹּ֖ל לָקָ֑ח וַיִּקַּח֙ אֶת⁠־מָגִנֵּ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה שְׁלֹמֹֽה׃

So Shishak king of Egypt came up against Jerusalem, and took away the treasures of the house of Hashem, and the treasures of the king's house. He took all away; he took away also the shields of gold which Solomon had made.

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותעודהכל

וּסְלִיק שֵׁישַׁק מַלְכָּא דְמִצְרַיִם עַל יְרוּשְׁלֵם וּשְׁבָא יַת תִּסְבְּרֵי בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וְיַת תִּסְבְּרֵי בֵּית מַלְכָּא וְיַת כָּל תֻּשְׁבְּחַת רִגוּנָא נְסִיב וּשְׁבָא יַת תְּרֵיסֵי דַהֲבָא דִעֲבַד שְׁלמה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

תרגום כתוביםרלב״ג תועלותהכל

(י) וַיַּ֨עַשׂ הַמֶּ֤לֶךְ רְחַבְעָם֙ תַּחְתֵּיהֶ֔ם מָגִנֵּ֖י נְחֹ֑שֶׁת וְהִפְקִ֗יד עַל⁠־יַד֙ שָׂרֵ֣י הָרָצִ֔ים הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים פֶּ֖תַח בֵּ֥ית הַמֶּֽלֶךְ׃

And king Rehoboam made in their stead shields of brass, and committed them to the hands of the captains of the guard, that kept the door of the king's house.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״ג תועלותמצודת ציוןמלבי״םעודהכל

וַעֲבַד מַלְכָּא רְחַבְעָם חִלוּפֵיהוֹן עֲגִילִין דִנְחָשָׁא וּמַנִי עַל יַד רַבָּנֵי רַהֲטוֹנַיָא דְנָטְרִין תְּרַע בֵּית מַלְכָּא.

והפקיד על יד שרי הרצים – לקח המגינים מבית יער הלבנון והפקידם לשרי הרצים ואח״כ השיבם אל תא הרצים (דברי הימים ב י״ב:י״א), חדר הרצים, כלומר אל מקומם, ענין אחר מפי מורי לפי שהיה דואג ממלך מצרים וממלך ישראל היו נושאין אותן לפניו.

and he entrusted them in the hands of the chiefs of the runners He took them from the house of the forest of Lebanon and entrusted them to the chiefs of the runners and afterwards they returned them to the chamber of the runners The room of the runners, i.e., to their place. Another explanation I heard from my mentor is that because he was afraid of the king of Egypt and the king of Israel, they would carry them [the shields] before him.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

תחתיהם – במקומם.

והפקיד – מלשון פקדון.

על יד – ביד.

ויעש – אחר שראה רחבעם שע״י הכנעתו שב חרון אף ה׳ ממנו, עשה לו זכר בל ישוב לכסלה כשיסור האויב ממנו.

שעשה לו מגני נחשת – תחת מגני הזהב, שיזכור תמיד שבחטאיו נלקחו ממנו מגני הזהב שהיו תפארת לו מאבותיו.

והפקיד אותם על יד הרצים – ולא עשה את המגנים לאיזה צורך, כי לא השתמש בהם בצאתו אל המדינה או למלחמה, רק.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״ג תועלותמצודת ציוןמלבי״םהכל

(יא) וַיְהִ֛י מִדֵּי⁠־ב֥וֹא הַמֶּ֖לֶךְ בֵּ֣ית יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה בָּ֤אוּ הָֽרָצִים֙ וּנְשָׂא֔וּם וֶהֱשִׁב֖וּם אֶל⁠־תָּ֥א הָרָצִֽים׃

And it was so, that as oft as the king entered into the house of Hashem, the guard came and bore them, and brought them back into the guard-chamber.

תרגום כתוביםרד״קרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וַהֲוָה כַּד עָלֵיל מַלְכָּא לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ עָלְלִין רַהֲטוֹנַיָא וּנְטָלוּנוּן וּמְתִיבִין יַתְהוֹן לְדוֹכָא דְרַהֲטוֹנַיָא וּנְטָלוּנוּן וּמְתִיבִין יַתְהוֹן לְדוֹכָא דְרַהֲטוֹנַיָא.

¹אל תא הרצים – אל חדר הרצים.

1. אל חדר הרצים. ביתר ביאור ראו ספר השרשים ערכים ״תא״ ו״יצע״.

To the ta of the guards. [This means]: to the room of the guards.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

מדי – מתי ר״ל בכל עת וכן מדי עלותה (שמואל א א׳:ז׳).

תא – ענין חדר מה כמו והתא קנה אחד (יחזקאל מ׳:ז׳).

נושאים – להגן עליו מהאויב הבא פתאום.

והשיבום – אחרי בואו לבית המלך.

מדי בוא המלך בית ה׳ – להתפלל, שאז לא היה צריך שמירה והגנה.

באו הרצים ונשאום לפניו – למען יכנע לבבו בלכתו בית ה׳, שנזכר כי תחת הזהב הביא נחושת בחטאתו, ונכנע לבו.

תרגום כתוביםרד״קרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(יב) וּבְהִכָּֽנְע֗וֹ שָׁ֤ב מִמֶּ֙נּוּ֙ אַף⁠־יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וְלֹ֥א לְהַשְׁחִ֖ית לְכָלָ֑ה וְגַם֙ בִּֽיהוּדָ֔ה הָיָ֖ה דְּבָרִ֥ים טוֹבִֽים׃

And when he humbled himself, the anger of Hashem turned from him, that He would not destroy him altogether; and moreover in Judah there were good things found.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְכַד תַּבַּר לִבֵּיהּ תָּב מִנֵיהּ רוּגְזָא דַייָ וְלָא אֲמַר לְחַבָּלָא וּלְשֵׁיצָאָה לְכָל עַמָא וְאוֹף בִּדְבֵית יְהוּדָה אֲמַר לְאַיְתָאָה פִּתְגָמִין טָבִין.

ובהכנעו שב ממנו חרון אף י״י – היה לו לומר למעלה מיד כשאמר ויעל שישק וגומר אלא שהפסיק בנתים לצורך ויעש תחתיהם מגיני נחשת (דברי הימים ב י״ב:י׳).

And when he humbled himself, the Lord's wrath returned from him He should have stated this above immediately when he said, "And Shishak... marched,⁠" but he interrupted in between because he had to mention, "And...made instead of them shields of copper.⁠"

וגם ביהודה היה דברים טובים – רוצה לומר: כי גם בעם יהודה היה דברים טובים ובזכותם גם כן שב חרון אף י״י מרחבעם ומהם.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

בהכנעו – בעבור הכנעו שב וכו׳ ולא אמר להשחית בכליון גמור.

וגם ביהודה – באנשי יהודה נמצאו דברים טובים וישרים והגין עליהם זכותם.

ובהכנעו – וע״י הכנעה זו שהראה תמיד.

שב אף ה׳ ממנו – ר״ל כי ההכנעה הראשונה שנכנע בעוד הצר במדינתו לא הועילה שישוב אף ה׳ לגמרי ושלא להענישו כלל, רק החמה שבה ממנו, אבל האף נשאר, כי נשארו עבדים לשישק, אבל ע״י שנכנע באמת גם אח״כ שזה היה ע״י פעולה מתמדת מזכרון המגנים שנשאו לפניו לתכלית זה, שב גם אף ה׳, עד שנפדו מעבודת שישק.

ולא להשחית – ר״ל כי לפעמים תשוב חרון אף ה׳ כדי להשחית, שמי שהרבה לחטוא והקשה ערפו, יסיר ה׳ אפו המענישו (כי האף מציין העונש), כדי שיוסיף בחטא ויתמלא סאתו ויושחת עד לכלה. אבל פה שב האף לגמרי ע״י הכנעת המלך, וגם מצד העם כי נמצא בם דברים טובים – שבעבורם נושעו, ומצד זה.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םהכל

(יג) וַיִּתְחַזֵּ֞ק הַמֶּ֧לֶךְ רְחַבְעָ֛ם בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם וַיִּמְלֹ֑ךְ כִּ֣י בֶן⁠־אַרְבָּעִ֣ים וְאַחַ֣ת שָׁנָה֩ רְחַבְעָ֨ם בְּמׇלְכ֜וֹ וּֽשְׁבַ֨ע^א עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֣ה׀ מָלַ֣ךְ בִּירוּשָׁלַ֗͏ִם הָ֠עִ֠יר אֲשֶׁר⁠־בָּחַ֨ר יְהֹוָ֜היְ⁠־⁠הֹוָ֜ה לָשׂ֨וּם אֶת⁠־שְׁמ֥וֹ שָׁם֙ מִכֹּל֙ שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ נַעֲמָ֖ה הָעַמֹּנִֽית׃

So king Rehoboam strengthened himself in Jerusalem, and reigned; for Rehoboam was forty-one years old when he began to reign, and he reigned seventeen years in Jerusalem, the city which Hashem had chosen out of all the tribes of Israel to put His name there; and his mother's name was Naamah the Ammonitess.

א. וּֽשְׁבַ֨ע א=וּֽשֲׁבַ֨ע (חטף)

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

(יג-טז) מות רחבעם * – מלכים א י״ד:כ״ט-ל״א

(יג) שנות מלכות רחבעם * – מלכים א י״ד:כ״א

וְאִתַּקַף מַלְכָּא רְחַבְעָם בִּירוּשְׁלֵם וּמְלַךְ אֲרוּם בַּר אַרְבְּעִין וַחֲדָא שְׁנִין הֲוָה (ס״א הֲוָה רְחַבְעָם) כַּד מְלַךְ וְשֶׁבְסָרֵי שְׁנִין מְלַךְ בִּירוּשְׁלֵם קַרְתָּא דְאִתְרְעִי יְיָ לְאַשְׁרָאָה שְׁכִנְתֵּיהּ תַּמָן מִכָּל שִׁבְטַיָא דְיִשְרָאֵל וְשׁוּם אִמֵיהּ נַעֲמָה עַמוֹנִיתָא (ס״א דְמִן נַעֲמֵיתָא).

ויתחזק המלך רחבעם – ומפרש למה שהרי כשהומלך תחילה היה בן מ״א לפיכך היה בו כח וחוזק להתחזק מעצמו כי היה בן שנה כשמת דוד שהרי שלמה מלך מ׳ שנה ושלמה עדיין לא מלך כשנולד רחבעם נמצא שרחבעם היה בן מ״א כשמלך.

העיר אשר בחר י״י לשום את שמו שם מכל שבטי ישראל – אלא שנתקלקלו במעשיהם כדכתיב ויעש הרע כי לא הכין לבו לדרוש את י״י (דברי הימים ב י״ב:י״ד) וגרמו שנסתלקה שכינה מהם וכאלו קובל ומפיגין על כך.

And King Rehoboam strengthened himself in Jerusalem And he explains why, because when he was first made king, he was forty-one years old; therefore, he had the strength and the power to strengthen himself. He was a year old when David died, for Solomon reigned forty years, and Solomon had not yet reigned when Rehoboam was born. We find that Rehoboam was forty-one years old when he reigned.

the city that the Lord had chosen wherein to place His name, out of all the tribes of Israel but they deteriorated in their deeds, as it is written: "And he did that which was evil, for he did not set his heart to seek the Lord,⁠" and they caused the Shechinah to leave them, and it was as if they were complaining and demonstrating about that.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ושבע עשרה – הוא״ו במאריך ובהרבה מדוייקים השי״ן בשו״א ופתח (ועמ״ש בשופטים ה׳) ובגליון אחד מטולטיל׳ מצאתי כתו׳ ב׳ בטעם לדעת ר׳ פנחס. עוד מצאתי בס׳ אחר ב׳ בטעם וסימנ׳ ושב`ע עשרה שנה ׀ מלך בירושלם. ואיננו חסר לנפשו ׀ מכל אשר⁠־יתאוה קהלת ו׳ ע״כ. ופירוש של דבר שר״ל שפסוקים אלה הם שווים בטעמיהם עיין עליהם.

כי בן ארבעים ואחת וכו׳ – ועל שהיה גדול בשנים היה בו כח להתחזק.

מכל שבטי – מכל ערי שבטי ישראל.

ויתחזק המלך – שנית.

וימלך – ולא היה עבד לשישק, רק מלך בפ״ע, שהגם שעברו כבר חמש שנים ממלכותו, הלא שבע עשרה שנה מלך ונתקיים במלכותו, וגם זכות ירושלים עמדה לו כי היא העיר אשר בחר ה׳:

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״ג תועלותמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(יד) וַיַּ֖עַשׂ הָרָ֑ע כִּ֣י לֹ֤א הֵכִין֙ לִבּ֔וֹ לִדְר֖וֹשׁ אֶת⁠־יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃

And he did that which was evil, because he did not set his heart to seek Hashem.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

וַעֲבַד דְבִישׁ אֲרוּם לָא כַּוֵן לִבֵּיהּ לְמִתְבַּע אוּלְפַן מִן קֳדָם יְיָ.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ויעש הרע – בעבור שהיתה אמו בת אל נכר ולמדה אותו לעשות הרע.

כי לא הכין לבו – לא חקר להשכיל לדרוש את ה׳ לדעת אותו כי סמך על מה שלמדתו אמו.

ויעש הרע – והגם שע״י הכנעתו נתחזק במלכותו, בכ״ז לא נוכל לומר שהיה כדוד, כי עשה הרע מצד שלא הכין לבו לדרוש ה׳ – באופן שהיה נדון כשוגג ומתרשל, שלא חטא מצד המזיד או הכפירה רק שלא הכין לבבו אל הטוב ולא חקר ודרש, ומצד זה לא נדון ככופר וכמזיד, ולכן חס ה׳ על ירושלים והשאירו במלכותו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םהכל

(טו) וְדִבְרֵ֣י רְחַבְעָ֗ם הָרִֽאשֹׁנִים֙ וְהָאַ֣חֲרוֹנִ֔ים הֲלֹא⁠־הֵ֨ם כְּתוּבִ֜ים בְּדִבְרֵ֨י שְׁמַעְיָ֧ה הַנָּבִ֛יא וְעִדּ֥וֹ הַחֹזֶ֖ה לְהִתְיַחֵ֑שׂ וּמִלְחֲמ֧וֹת רְחַבְעָ֛ם וְיָרׇבְעָ֖ם כׇּל⁠־הַיָּמִֽים׃

Now the acts of Rehoboam, first and last, are they not written in the histories of Shemaiah the prophet and of Iddo the seer, after the manner of genealogies? And there were wars between Rehoboam and Jeroboam continually.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

וּפִתְגָמֵי רְחַבְעָם קַדְמָאֵי וּבַתְרָאֵי הֲלָא אִנוּן כְּתִיבִין בְּפִתְגָמֵי שְׁמַעְיָה נְבִיָא וְעִדוֹ נְבִיָא בְּסֵפֶר יִחוּס בֵּית דָוִד וְסִדְרֵי קְרָבַיָא דִהֲווֹ בֵּין רְחַבְעָם וּבֵין יָרָבְעָם כָּל יוֹמַיָא.

בדברי שמעיה הנביא – כל נביא ונביא היה כותב ספרו מה שהיה מתנבא וזהו שמעיה שאמר לעיל (דברי הימים ב י״א:ב׳) ולקמן מוכיח ויתר דברי אביה ודרכיו ודבריו כתובין במדרש הנביא עדו (דברי הימים ב י״ג:כ״ב), ספרו היה נקרא מדרש.

in the words of Shemaiah the prophet Every prophet would write his book, containing that which he prophesied, and this is the Shemaiah who was mentioned above (11:2, 12:5). And the verse written further (13:22), "And the rest of the deeds of Abijah and his ways and his words are written in the midrash of the prophet Iddo,⁠" proves this, [that each prophet wrote a book of his prophecies, and] his [Iddo's] book was called midrash.

להתיחש – פי׳: דברי שמעיה ועדו הנביאים ¹היו בדברי המלכים ובהתיחשם.

1. היו בדברי המלכים ובהתיחשם. ר״ל: היו על דברי המלכים והיחסים שלהם. והשוו התרגום.

Le-hityaḥes. This means: The chronicles of the prophets Shemaiah and Iddo concerned the deeds of the kings u-be-hityaḥsam (=and their genealogical relationships).

ומלחמות רחבעם וירבעם – בספר אחד מטולטילא נמחק וא״ו וירבעם ונכתב רחבעם עם ירבעם. וכן הוא במאיר נתיב ולא מצאתי כן בספרים אחרים מדוייקים.

להתיחש – ר״ל בספריהם אשר יסופר בהם זכרון היחוס.

כל הימים – המלחמות שביניהם היה כל הימים ועם כי מתחלה שב רחבעם מלהלחם בירבעם בדבר הנביא מ״מ לאחר זמן חזר להלחם עמו כל הימים עד מותו.

הראשונים – קודם שחטא.

והאחרונים – אחר שחטא.

להתיחס – ר״ל עדו כתב ס׳ היחוס של בית דוד וגם הוא כתב מלחמות שהיו בין רחבעם וירבעם כל הימים, ויתר הדברים כתב שמעיה הנביא.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(טז) וַיִּשְׁכַּ֤ב רְחַבְעָם֙ עִם⁠־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעִ֣יר דָּוִ֑יד וַיִּמְלֹ֛ךְ אֲבִיָּ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

And Rehoboam slept with his fathers, and was buried in the city of David; and Abijah his son reigned in his stead.

מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

וּשְׁכַב רְחַבְעָם עִם אֲבָהָתוֹי וְאִתְקַבַּר בְּקַרְתָּא דְדָוִד וּמְלֵיךְ אֲבִיָה בְּרֵיהּ בְּאַתְרוֹי.

מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון